כמה נפשות צריך לאבד עוד ? כמה משפחות יאבדו את הילדים שלהם ?
כמה עוד יריות כמה טביעות כמה מחלות יהיו ? כמה אנשים נאבד עוד ? כמה אפשר לסבול את זה
כמה תאונות צריכות לקרות .. בהתחלה כשהבן אדם הכי קרוב שהיה לי עבר תאונה מטרקטורון והגיע לבית חולים לא היה ספק שהוא יתעורר
וילחם על חייו כמו גיבור .. הוא נלחם עד הדקה האחרונה ואז פשוט , פשוט הלך לעולמו .. השאיר אנשים המומים , כואבים , בוכים ,מתוסכלים .
אחריו הגיעו היריות .. מה ששבר אותי יותר מכל ואבדנו עוד נפשות ועוד משפחה שנקרעת מכאבים ובכי ..
כמה הלוויות ושבעות נחווה ? מה קורה לנו ? מה קורה לחברים שלנו ? למה אנחנו מאבדים אותם למה הם הולכים לנו
למה הם עוזבים אותנו .. ואנשים כל כך טובי לב שלא עשו שום דבר רע לאף אחד לא פגעו אף פעם ותמיד הלכו בדרך השם
מפחדת לקום לבוקר חדש מחר , עוד יומים או עוד כמה ימים ולפתוח ערוץ תקשורת ולגלות שאבד לנו עוד נפש , שעוד משפחה נהרסת
בעקבות המקרים האלו .. אני כותבת את זה בלב כואב ובצער כי זה תקופה כל כך קשה , קשה לקבל ולעכל את כל מה שהולך כאן .
אני עד עכשיו לא קולטת את כל המקרים הללו שזה כל כך הזוי שזה באמת קורה .. חברים, בני משפחה פשוט הולכים לנו ולא חוזרים .
הלוואי שמישהו יעיר אותי משנתי ויגיד לי שזה רק חלום וכל התקופה הזאת לא קרתה ולא תקרה ,
הלוואי שזה פשוט יספיק .
הלוואי שלא נצטרך לשמוע עוד מקרים כאלו כל כך קשים וכואבים .
הלוואי שהתקופה המרירה הזאת תעבור ונעבור לתקופה יותר יפה ומתוקה מבלי שנצטרך לאבד עוד אנשים יקרים ...















































































