היה הייתה פעם ילדה שמחה ומאושרת שתמיד ראתה בכל דבר רע את החלק הטוב ,
כשהיא ניסתה לקום שמו לה רגליים ואז היא נפלה אבל היא לא וויתרה היא נלחמה והמשיכה לחייך "יהיה טוב" היא אומרת לעצמה.
עם הזמן היא חוותה כל כך הרבה כאב ואכזבות בדרך שעם הזמן הילדה השברירית והמתוקה הזאת נהפכה לקרירה ואדישה.
המחשב אצלה נהפך לחבר הכי טוב , המוסיקה לפסיכולוג והים היה המקום היחיד שהיה אפשר לברוח אליו .
ובסוף כל יום המקלחת היה המקום הנכון לפרוק את הבכי כי שם היה הכי בטוח לבכות מבלי לתת לאמא לדאוג.
אחרי תקופה ארוכה ,הכירה את הנפש התאומה שלה שאותה שינה את חייה, שנתן הרגשה מיוחדת וטובה.
הוא המיס את הלב שלה שהיה קפוא ואדיש במשך שנים ,והוא נחשף אליה והיא היא לא חששה מכלום .
והם כאילו שום דבר אחר לא חשוב יותר מאשר שניהם יחד ...
;){kind=link}